תהפוכות בשוק הנדל''ן לאור תהפוכות חברתיות

לראשונה הפכו מחוסרי הדירות להיות הרוב ועובדה זו היא שמעוררת קול זעקה בקרב הדור החדש של המשפחות בישראל.

תחושת חוסר אונים אופפת את שוק הנדל"ן בישראל. כרגע שורר בתחום קיפאון, שהגיע לאחר זינוק המחירים המשמעותי. למעשה מתרחש עיוות של המציאות – גורמים שונים בממשלה מסלפים את הנתונים ומייצרים את האשלייה שהמחירים ירדו וכן גם הביקוש. באופן זה רוכשי הדירות נפגעים. התחושה הזו של חוסר מסוגלות לרכוש דירה היא בולטת מאי פעם שכן פתרונות הדיור שמציע השוק לא מתאימים לצורכי האזרח – יש תנופת בנייה גדולה של בנייני יוקרה, ושל שכונות שלא מתאימות לאוכלוסיות שבאזורן. לעומת זאת קיים מחסור בדירות של חדר או שניים, שמחירן הולם את כיסו של זוג צעיר ממוצע. נוצר מצב עגום בו רוב המשפחות הצעירות בישראל כלל לא קונות דירה.

 

לאור זאת אין פלא שהתהפוכות החברתיות שהתרחשו בארץ בשנה האחרונה חוללו שינוי גם בשוק הנדל"ן. נתונים חדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משקפים שינויים בדפוסי רכישת דירות: בשנת 2011 כ – 55% ממשקי הבית החדשים בישראל נותרו ללא דירה בבעלותם.  זאת לעומת שנת 2010 לדוגמא, בה כ – 85% ממשקי הבית החדשים רכשו דירות. המצב מקנה לבעלי הדירות סיבה להיות מאושרים עד אין קץ, שכן יש ביקוש רב להשכרת דירות.

 

לראשונה הפכו מחוסרי הדירות להיות הרוב ועובדה זו היא שמעוררת קול זעקה בקרב הדור החדש של המשפחות בישראל. עולה הצורך לחשוב על מדיניות דיור רחבה ומקיפה בעלת מטרות חברתיות ברורות. יש הכרח למצוא דיור הולם לכל שכבות האוכלוסיה – קשישים, פגועי נפש, ערבים, חרדים, עולים וגם כמובן הזוגות צעירים.

 

צריך לחשוב על התמונה המקיפה של צרכי רוכשי הדירות – כך לדוגמא יש לקחת בחשבון כי זוגות צעירים מעוניינים בסביבת מגורים שהיא דינאמית, עירונית ומעניינת שאפשרויות התעסוקה בה רבות ואיננה מנותקת מדרכים מרכזיות כדי למנוע שעות נסיעה רבות למקום העבודה.

 

יש סכנה שמחאה חברתית נוספת תחזק את מצב הקיפאון המתמשך בשוק, ובכך תגרום נזק כבד לשוק הנדל"ן. ניתן להסביר זאת בכך שבעלי דירות רבות, שהתכוונו למכור את דירתם ולקנות חדשה, מיהרו לקנות דירה שכן ידעו שהמחירים בעלייה, אך השהו את מכירת הדירה שלהם בדיוק מאותה סיבה, כי רצו לחכות עד שהמחירים יעלו אף יותר. נוצר מצב של היצע מאוד גבוה, בו אנשים נשארו עם שתי דירות בבעלותם, ומנגד – אין מי שיקנה. בפרוץ מחאה נוספת, הדבר יביא לכך שיזמים יבנו פחות, וכל תנופת הבנייה תיעצר גם מצד הבנקים וגם מצד חברות הבניה, כך שלא יהיה מלאי.

 

אין ספק שיש לנקוט בהפעלת לחץ על המדינה, כדי להניע לפעולה את הדרגים הגבוהים בממשלה. מחאה של יזמי הנדל"ן וכן של מוכרי הדירות היא איננה מספקת.