גרפיטי בפלורנטין | דיבור צפוף עם אלי רבזין: תושב, אמן רחוב, מפזר חיוכים

ונזליזם טוב? קרבות גרפיטי? פלורנטין, השכונה הדרומית והאטרקטיבית מושכת אליה צעירים רבים כבר עשורים. לאחרונה ניכרת בה ההתחדשות העירונית מוגבת וכמויות של גרפיטי שמביא אליה גם תיירים. לקחתי את אלי רבזין, תושב פלורנטין בן 38 ואמן גרפיטי, לדיבור צפוף על המתרחש בשכונה

 

למרות מיקומה הדרומי וקירבתה הלא כל כך אטרקטיבית לאזור התחנה המרכזית של תל אביב, השכונה התל אביבית ממשיכה למשוך צעירים, אמנים מיוסרים והיפסטרים לגור לצד האוכלוסייה הותיקה של השכונה. בתי קפה, פאבים, חנויות בוטיק מתמזגות יחד עם בתי המלאכה במקום, ישן לצד חדש, התחדשות העירונית שהחלה כבר משנות ה-90, וגם, עכשיו, בחור חדש בשכונה... הגרפיטי. 

אלי, מה הביא אותך דווקא לפלורנטין?
אני מכיר את השכונה כבר שנים מחברים טובים שגרים בה ועם המעבר שלי לתל אביב, היה ברור לי איזה איזור יתאים לי מבחינת אופי, הן התושבים והן הלך הרוח בשכונה.

 

מה אתה אומר על מה שקורה לשכונה? ההתחדשות העירונית, השינויים שלה, מרגישים את זה בשכונה?
אני לא חושב שזה שינה את האופי שלה לחלוטין, במיוחד עקב קיום עירוב השימושים שעדיין מצליח להתקיים – בין מלאכה ותעשייה קלה למגורים אך עלות המחייה בה בהחלט מנפה את האמנים המיוסרים שיכלו לחיות בה פעם וליצור. 

עלות המחייה בשכונה מנפה את האמנים המיוסרים שיכלו לחיות בה פעם וליצור | אלי רבזין


רביעיית פלורנטין, נחשבת למבנה בומבסטי, חריג מהנוף השכונתי המוכר, ושיא ההתחדשות העירונית. בתור תושב השכונה, אתה אוהב אותה?

אני מאד אוהב אותה, לדעתי היא גולת הכותרת של הקונטרסט בשכונה, במיוחד שהיא נמצאת ביציאה מאיזור התעשייה הקלה האחרון שנותר מרוכז (רח' המשור וחבריו) כך שהמעבר מה"פאוולות" המזוהמות בגרפיטי וריח שתן לארכיטקטורה חדשה עם שדרת עצים מרוצפת פרקט – הוא הדבר שלדעתי יוצר את הקסם האמיתי בשכונה הזו.

 

רביעיית פלורנטין - חריגה בנוף | צילום: רותם קאפח

כמה זמן אתה עושה גרפיטי? ומה הסיפור שלו? 
יותר מדי שנים, עם הפסקה ארוכה באמצע. זה עולם רחב מאין כמוהו שמתבסס על אנשים מדהימים ורצונות (לרוב) טובים של נתינה והבעה עצמית אך גם אופרות סבון, תככים ומזימות. 

   

אלי רבזין | צילום: גפן בניון


למה לדעתך דווקא פלורנטין הפכה לאזור עם הרבה מאוד גרפיטי?

כמו כל איזור ישן (אך לא ישן מספיק לשימור) של תעשייה בעולם פלורנטין זכתה בהמון קירות מתקלפים, מעט פיקוח או אכפתיות מהרשויות, מחירי דיור זולים (במקור) ואמנים... ואמנים, לא יציירו ? 

 

מתי זה התחיל להתעצם ולמה?
אני לא יודע אם יש נקודה בזמן (לפחות לא אחת שידועה לי) שאפשר לשים עליה את האצבע אלא תהליך אורגני של כמות, כמו בכל מקום אחר בעולם.


קירות מתקלפים ומעט מאוד פיקוח | צילום: רותם קאפח

 

מטילים קנסות על הגרפיטי או שזה משרת עכשיו את השכונה אז מעלימים עין?
מטילים, ומטילים באהבה ... אני יכול להבין את שני הצדדים אבל זה לא מקל על אף אמן שצריך פתאום לשלם מכיסו על אומנות שהוא תורם לציבור... מצד שני, לא כל מי שמצייר על הקיר הוא אומן וכנראה שיכולת הניפוי היא הבעיה.

  

אתה אוהב את סיורי הגרפיטי שעושים עכשיו ומביאים תיירים לשכונה? מה אתה חושב על זה?
אוהב ולחלוטין בעד – זה חושף את האמנים לקהל רחב ומשאיר את השכונה חיה, החלק הפחות קסום בסיפור הוא חוסר הידע של חלק ממעבירי הסיורים כך שכוונת המשורר (או הצייר במקרה הזה) לפעמים מתעוותת כל כך שהיא מזיקה ליוצר.

 

מועדון ה-27 | צילום: רותם קאפח

 

יש לך נושאים מסוימים שאתה מתעסק בהם בגרפיטי שלך? מה אתה מנסה להעביר?
חיוך - זה כל מה שאני רוצה לראות על אנשים כאשר הם מסתכלים על מה שאני יוצר ולשם כך אני יוצר, הנושאים שלי מגוונים אבל אפשר לאגד אותם תחת מטרייה של מושגים כמו "גרפי", "משטחי צבע", "צבעים מאד עזים" ואיקסים (X).

 

XX בעיניים | צילום: אלי רבזין

 XX בעיניים | צילום: אלי רבזין

  

XX | צילום: אלי רבזין

 

גם על הכביש | צילום: אלי רבזין

 

יש גרפיטי שנשאר ויש גרפיטי שנמחק ועליו עושים גרפיטי חדש, מה הסיפור של זה?
אין לזה מתודולוגיה קבועה – גרפיטי שנשאר... מדהים, זכית כיצור ליצירה ששרדה, מישהו כנראה יעשה גרפיטי מעל גרפיטי (או) אם הוא דראק ומזלזל ביוצר המקורי (או) במידה ויש משחקי אגו כלשהם (או, וזה המקרה הכי חביב) במידה והגרפיטי התבלה לרמה שהוא כבר לא ניתן לזיהוי, מה שבעצם נראה כמו חלל "ריק" לעבודה.

 

יש קרבות גרפיטי בפלורנטין?
לשמחתי הרבה - לא כרגע, היו חיכוכים פה ושם שהייתי עד אליהם, בין אם יצירה שמוחקת יצירה מתוך אגו ומיקום ובין אם הונפו דגלים וסיסמאות שהגיעו למילים "פמיניזם" ו"גבריות משתלטת".

 

קרבות גרפיטי? היו חיכוכים פה ושם | צילום: רותם קאפח

 

יש היום כאלה שחותמים את השם שלהם? מסתוריות זה לא חלק מהעניין של הגרפיטי?
אני חושב שהיום ה"קבלה" של המדיום בקרב מבקרי האומנות כדבר לגיטימי להצגה במוזיאון תורמת לאפשרות החתימה בשם האמיתי אך לא מיושמת באמת – בעיקר מסיבות היסטוריות - הכרה באומנות רחוב כאומנות לכל דבר היא מצב די חדש במקביל לעובדה שרוב האמנים מתחילים בגיל צעיר ואספקט המגניבות של מציאת הכינוי אמור להיות חלק מהתהליך. כל הנאמר לא פוסל את העובדה ש 99 אחוז מהאמנים שקופים במדיה החברתית וניתן למצוא את האדם העומד מאחורי היצירה תוך כמה קליקים.

 גרפיטי בכל מקום | צילום: רותם קאפח

 

אמנות רחוב צילום: רותם קאפח

 

כיצד אתה צופה שפלורנטין תיראה בעוד 10 שנים? אתה חושב שתישאר לגור בה?
אם קצב השינוי שלה ימשיך כמו שהוא, היא תהפוך לעוד שכונת יוקרה ותאבד לחלוטין את הקסם המתפרק שלה (ואת הגרפיטי... אמנים רציניים דוגלים בחוקיות בלתי כתובה שחלק ממנה זה לא לעבוד על בניינים חדשים), וכאשר זה יקרה – תכיפות השינויים שקורים בשכונה יירד ואני כנראה אעזוב.