מגירות של ארון לל"ג בעומר, שנת אופציה היא שטן לפעמים ואיך לזהות שותפים פסיכיים

מגירות של ארון לל"ג בעומר, שנת אופציה היא שטן לפעמים ואיך לזהות שותפים פסיכיים

רותם קאפח

קוראים לי רותם קאפח, בת 41, מתגוררת באשקלון. חזרתי לגור באשקלון לפני 5 שנים, לאחר 13 שנים בתל אביב. רווקה ללא. סופרת, כותבת, יתומה מהורים ומסבתות עשירות. גרה בדירה שכורה ליד הים. לפעמים עושה קידוש עם השכנים מבלי לצאת מהבית.

לפרק הקודם לחצו כאן

לכל הפרקים לחצו כאן

בפעם הקודמת סיפרתי לכם איך לא התפשרתי על דירה וזימנתי את מה שרציתי (הייתי צריכה לזמן וילה על הים), איך עשיתי קידוש עם השכנים מבלי לצאת מהבית ואיזה שיחות עומק יש לי עם נפתלי האינסטלטור. 

שנמשיך? 

"רותם, איפה המגירות של הארון?" 
לפני 5 שנים וחצי, כשעזבתי את הדירה ביהודה מכבי והחזרתי אותה לבורא (סתם, רק העברתי למישהו אחר). צילמתי למשכירה כמו סחבקית טובה את החדר, נקי מלכלוך ונקי מחפצים שלי. בגלל שלא נותר לי צילום מהחדר, אני אספר לכם שנותר שם רק ארון קיר ענק של 6 דלתות. אמרתי שלום לדירה (הרבה זיכרונות הזויים ורעים יש לי משם, אספר בהמשך) והמשכתי דרומה לאשקלון. כמה ימים אחרי אני מקבלת שיחה מהמשכירה: "רותם, איפה המגירות של הארון?" 

המשכירה של הדירה (הייתה אז בת 100 בערך, אשכנזייה נחמדה שהורישו לה כמה דירות בתל אביב, ישבה טוב) התחילה להראות סימנים שיבושים בזיכרון. היא הגיעה לדירה וגילתה שאין מגירות תחתונות לארון.
היא התקשרה אליי ושאלה: "רותם, איפה המגירות של הארון?" 
אני:" לא היו אף פעם מגירות"
המשכירה: "אני אבדוק את זה"

חשבתי לעצמי: "למה שאני אקח אותן? מה היא חושבת שיש לי לעשות עם המגירות? להרכיב מהן שולחן קפה קטן? לשרוף אותן בל"ג בעומר? מהה??"
לאחר כמה ימים היא מתקשרת שוב: " רותם, בחוזה כתוב שהארון בחדר הוא ללא מגירות" 
אני לעצמי : " וווווףףףףף, מזל" במקרים של זקנים עם התחלה של דימנציה שמחפשים אותך על מגירות של ארון לכי תוכיחי שאין לך אחות. ניצלתי בנס מחקירה משטרתית.

מה אני רוצה לומר בכל הסיפור הזה? 
ת- מיד. אבל ת-מיד, כשאתם משכירים דירה או שוכרים דירה, תוודאו שכל ליקוי, חוסר או כל דבר אחר יהיה רשום בחוזה. גם הוא נראה לך הכי מזערי, מצחיק או דבילי. אחרי כמה שנים אתם עלולים לנסות להוכיח מה היה בדירה וכיצד קיבלתם אותה. אל תסמכו על טוב ליבם של אנשים או זכרונם.  תדאגו שהכל יהיה כתוב, זה יחסוך לכם כאב ראש בשלב מאוחר יותר. 

באותה דירה ובנושא אחר - איך לזהות שותפים פסיכיים
תראו, אני לא פסיכולוגית ולא פסיכיאטרית. אלוהים חנן אותי רק ביכולת טבעית לקלוט אנשים מוזרים ולא ממש פסיכים. גרתי באותה הדירה עם סיפור המגירות במשך 4 שנים כשהיינו צריכות (אני והשותפה) לחפש שותפה חדשה ושלישית לדירה. מה אני אגיד לכם? אני והשותפה התברכנו בשותפות ממש סבבה עד לפני שההיא הגיעה, ולא התעמקנו בראיון של השותפה החדשה והפסיכית (מסתבר) שהגיעה לפתח דלתנו. איזו טעות.  

אותה שותפה פסיכו, הייתה סטודנטית לתואר מאוד מכובד, מה שאומר שזה לא צריך להרשים אתכם ושזה לא מעיד בשום צורה על בן אדם סבבה. הייתה זורקת לנו דברים מהמקרר, נכנסת לנו לחדרים בלי רשות (פעם שמתי בקבוקים צמודים לדלת מבפנים כדי להוכיח לעצמי שאני לא הוזה - ולא הזיתי), עושה מסיבת טרנאסים עם עצמה ב- 2 בלילה בפול ווליום אצלה בחדר), מאיימת לזרוק סירים מחוץ לדירה ועוד ועוד... באמת שהיא הייתה לא נורמלית. 

טיפ: תחקרו, תדברו יותר מ-10 דקות עם אותו שותף פוטנציאלי, ותסמכו על האינטואיציה שלכם. אם הבן אדם נראה טיפה חשוד, טיפה מוזר או טיפה לא בא לכם טוב בעין, תדפדפו אותו. אל תיקחו צ'אנסים עם אנשים שאתם הולכים לגור איתם (בניגוד למשפחה שאותם אתם לא בוחרים ;) ). 

ב-2021 הכנתי כתבה על סיפורי הזיות אמיתיים של שותפים, מוזמנים לקרוא כאן

באותו נושא - שנת אופציה היא שטן לפעמים
בחוזים סטנדרטיים ישנו בד"כ סעיף שנקרא "שנת אופציה". שנת אופציה היא שנה נוספת של שכירות שהשוכר יכול לבחור להפעיל בסיום התקופה הראשית, לפי אותם תנאים (אלא אם נכתב אחרת), ושהמשכיר חייב לעמוד בו. נחזור לפסיכו - לאחר שנה של "כייף חיים" עם השותפה עדכנו  את המשכירה שיש בעיה ושאנחנו לא רוצות לגור איתה, המשכירה הבינה לליבנו ורצתה לעשות "קטע", בו היא אומרת שהיא מפנה את הדירה לצורך שיפוץ או לטובת רכישה וככה היא תצא מהדירה ונכניס חדשה. אממה, "השותפה הכייפית" הבינה את המתרחש והפעילה את "שנת האופציה" שלה בחוזה, כך שהמשכירה לא יכלה לסרב  לה וכך שאני והשותפה השנייה יצאנו מהדירה בכח (הכל לטובה, כן?).  ממש אחרי שעזבנו התחילו ברחוב את העבודות של הרכבת הקלה מתחת לאף של הדירה, רעש לא נורמלי וסגירות כבישים, בלגאן שלם באזור, וכל זה כשהבחורילה סובלת ממיזופוניה. בהצלחה לה ולכל הדיירים שנשארו איתה, בואו נקרא להם... "המשתתפים". אז בהצלחה לה ולכל המשתתפים. 

בשבוע הבא אספר לכם איך היה  לחזור לגור עם ההורים בגיל 36... "כמה חודשים" הפכו לכמה שנים (נסיעה לסרי לנקה והתאהבות שיבשה קצת את התוכניות). וגם, לבקשת השכנה שלי, נדבר על מה צריך לבדוק ולמה לשים לב כשאתם בוחרים דירה לגור בה. נשתמע.