הכיכר יורדת אל הרחוב

40 שנה של ויכוחים מסתיימים היום (ב') בלילה.

הסדרי תנועה חדשים וחסימת כבישים בת"א החל מהלילה בשל הריסת כיכר דיזנגוף.

הריסת הכיכר צפויה להיערך כשבועיים. במהלך תקופת ההריסה ייחסם רחוב דיזנגוף בקטע שבין רחוב פרישמן לרחוב בר כוכבא לתנועת רכבים לכל הכיוונים ולחניות.

התחבורה הציבורית, תוסט החל מהלילה בשעה 22:00 ועד ליום ראשון 22 בינואר, בשעות הבוקר המוקדמות לרחובות הסמוכים.

מעיריית ת"א נמסר כי הרחוב ימשיך להיות נגיש בתקופה זו להולכי רגל ותהיה גישה רגלית לבתי העסק ולבתי המגורים באזור.

לאחר סיום עבודות ההריסה של הכיכר, יחלו בעבודות הקמת הכיכר החדשה במפלס הכביש. העבודות צפויות להסתיים בתחילת 2018.

 

 

 

ההיסטוריה של הכיכר

כיכר דיזנגוף נחנכה בשנת 1938 ונקראה "כיכר צינה דיזנגוף" ע"ש רעיית ראש העיר דאז מאיר דיזנגוף.

במרכזה של הכיכר נבנתה מזרקה עם פסל זכוכית של האמן דוד אלן.

 

 הכיכר המקורית בשנת 1938. צילום: וילי פולנדר.

 

בשנת 1976 הוחלט בעיריית ת"א להגביה את הכיכר מעל מפלס רחוב דיזנגוף על מנת להקל על עומס התנועה באזור.

ובשנת 1986 הוחלף פסל הזכוכית של דוד אלן במזרקת "אש ומים" המוזיקלית של יעקב אגם.

 

שנים של הזנחת הכיכר והמזרקה הובילו לסכסוך משפטי בין הפסל יעקב אגם ובין עיריית ת"א, והוא הסתיים ב – 2002 בהסכם פשרה המחייב את העירייה בשיקום ושיפוץ המזרקה המוזנחת.

 

המזרקה של אגם תשרוד ותבנה מחדש במעגל הפנימי של כיכר החדשה. היא פורקה בצורה מבוקרת בחודש שעבר ותשמר עד לסיום העבודות ותורכב מחדש.

 

 פירוק המזרקה בחודש שעבר. צילום: ירון ברנר.

 

 

הכיכר החדשה

במשך שנים נמצא הנושא בדיונים וויכוחים ואפילו הגיע לסקר תושבים.

 

התושבים נשאלו: כיצד לדעתם צריכה הכיכר להיראות? להישאר מוגבהת או לרדת למפלס הרחוב עם חניון תת קרקעי מתחתיה או לרדת למפלס הרחוב ללא חניון.

61% מהנשאלים בחרו בהורדת הכיכר למפלס הרחוב.

בשלב השני של הסקר – נשאלו התושבים לגבי החניון – 53% הצדיקו בניית חניון תת קרקעי מתחת לכיכר.

 

לאחר שבדקה העירייה מחדש את התוכניות, הבינה כי 300 מקומות חניה שהיו מתוכננים להיות מתחת לכיכר אינם מצדיקים את העלות הגבוהה וזמני הביצוע הארוכים בחפירת חניון. והוחלט לוותר על החניון, ושיש מספיק חניונים באזור.

 

 הדמייה של הכיכר החדשה. עיריית ת"א. 

 

הכיכר החדשה תבוסס במראה על הכיכר המקורית משנת 1938. בליבת הכיכר מזרקה (המזרקה של אגם). מסביב לה יבנו אזורי מנוחה מוצלים רבים. בטבעת החיצונית יסללו מדרכות רחבות אשר יאפשרו לבתי הקפה והמסעדות באזור להוציא שולחנות וכיסאות להנאת המבקרים. יותקנו ריצוף וגופי תאורה חדשים.

 

גם שוק העתיקות הממוקם בצידה המערבי של הכיכר עשוי להמשיך לפעול ונבחנת האפשרות לשלבו בכיכר החדשה.